כתבו עלינו
שלומי אזולאי | אתר forbes, 03/10/2018
עולים על הגל
ענבל כהן | עכבר העיר, 03/04/2016
הקונדיטוריה של גל ואבנר עושים כבוד למתוקים באשר הם ואת עוגיות הפאדג' שלהם אסור להחמיץ. וגם כמה מילים על קונדיטורים מובילים
היום נמשיך בקו המתוק שהתחלנו בו בשבוע שעבר ונדבר על קונדיטוריה מצוינת שמתבלטת באיכותה מתוך מגוון הקונדיטוריות בעיר, רק מה, היא נמצאת במיקום לא בולט בכלל ואפילו די מוחבא, אז יצאנו לחפש. ובטח שמצאנו, הקונדיטוריה של גל ואבנר ממוקמת בדיוק מאחורי הגלידרייה המיתולוגית "מקום אחר", והמקום המבודד והשקט הזה מציע מעבר לעוגות טובות גם מקום לשבת עם עיתון, מאפה וקפה, או כמובן, אפשר לקחת מה שרק תרצו הביתה. כל העוגות נאפות במקום, מה שמוסיף כמובן לטעמן המשובח והטרי, אז מה באמת יש לנו פה? ככה. יש כל מיני קרואסונים בתשעה שקלים ליחידה, שנותנים תמורה מעולה לכסף (ואל תפספסו את הקרואסון במילוי פירות יער), עוגות גדולות במחירים שמגיעים עד 120 שקל, שבהחלט גם כן שוות את ההשקעה, וכמובן, איך אפשר בלי עוגיות לנשנוש מכל כיוון? אז קופסא בגודל סביר בהחלט תעלה לכם 17 שקל, ואם תיתנו ביס בעוגיות הפאדג' הנמסות בפה, אני מבטיח לכם שתעמיסו כמה קופסאות הביתה. הקלוריות, אגב, נטו עליכם.
נמס בכוס וגם בפה
משה הרוש | עכבר העיר, 03/04/2016
האמונה הרווחת אומרת שמה שנראה כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז ושוחה כמו ברווז הוא ברווז. על אותו משקל אפשר לומר שמה שנראה כמו קונדיטוריה, מריח כמו קונדיטוריה ומציע דברים כמו בקונדיטוריה הוא קונדיטוריה. עד כאן הכל טוב ויפה. אבל מה, מתברר שלא בהכרח לפחות במקרה ספציפי אחד, אי שם במרכז הכרמל. בין המסעדות לחנויות הרחוב הזניחות, דרך סימטה צדדית ונסתרת לעין, לאלו שלא בקיאים בהתמצאות במרחב, רצוי להצטייד במפה מעודכנת, או לפחות ללכת בעקבות ריח המאפים.
בדיוק שם נפרסת לה מרפסת מקורה, ממוזגת, עטופה קירות זכוכית חסינות מפני קרני השורש. שלט "קונדיטוריה" אומנם מקדם את פני הלקוחות אך ההיצע של המקום בהחלט אינו נופל מכל בית קפה טיפוסי שעל רכס ההר. מקפה הפוך, דרך אספרסו קצר ועד תה צמחים בטעמים מגוונים תוסיפו לזה את מבחר העוגות העשיר והמאפים המתוקים המיוצרים במקום ותקבלו שילוב מנצח של בית קפה-קונדיטוריה, או אם תרצו, בית- קפטוריה גל.
לא שמישהו המציא פה את נורת החשמל, לא שמישהו לא חשב על זה קודם, זה גם לא סטרט-אפ המאה, אבל בהחלט חידוש מרענן ומרשים בנוף של עיר שהייצע שלה בתחום מוגבל כמו האיי קיו של דייגו מראדונה, בין גרגור פולי הקפה לביס של המאפה, מספק המקום ללקוחותיו, מלב ד האווירה האינטימית, שבו, את עיתוני הבוקר. לגברים שבינינו, רצוי להקדים אחרת מדור הספורט יעלם. לנשים שביניכן, רוצו לפני שמדור הסגנון ייתיישן, מלצריות מפזזות לא תמצאו שם, לפחות לא בשעות הבוקר. אבל קונדיטור וברמן יחבקו אתכם בחום מפנק. תרצו שירות עצמאי, תקבלי, תחפשו פינוק עד הפה, רק תבקשו. מה לומר, גם אופה, גם יפה.
אהבה ממבט ראשון
דוד מרואני | 03/04/2016
ב - 1977, בימים ששדרות הנשיא היו כביש חד סטרי שחיבר בין הבית של אבא חושי למערה של גיבור ליל הסדר, היה א.ב יהושוע, סופר והטרו סקסואל מוצהר, מבלה שעות ארוכות בבלקון של קונדטוריית קסטלר. בין לגימה של אספרסו חם לנגיסה בגביניות הבית הוא בדה, יש אומרים ממוחו הקודח, סיפור אהבה קלאסי, שלימים הפך לסרט בכיכובו של הטנור מקזבלן. 27 שנים מאוחר יותר החלטנו, אשתי ואנוכי, לבדוק מה באמת עומד מאחורי אותן גביניות.
יום שישי, רגעים אחדים לפני שסוגרים את הקוסמוס ואת הקלאבמרקט ל - 24 שעות מלאות, חצינו את המרפסת המיתולוגית, בדרכנו לקונדטוריה שלימים התגלגלה לידיים של גל ואכנר. מבעד לדלת הזזה מזכוכית דקה ניצב לו שולחן ארוך, מכוסה מפה לבנה, שעליו מפוזרים בדקדקנות עוגיות ומאפים, שללא ספק נבראו על תבנית. על הדלפק מימיננו מכונת אספרסו בצבע כסף מטאלי, שממרחק נראית כמו פריט לאספנים אך מבט מעמיק יותר חושף חיבור יו.אס.בי לפנטיום 6, היות שהשולחן היחיד לתחומי המיזוג תפוס על ידי ישבניהן של שתי נשים מבוגרות שסיימו יומיים קודם את בצ'ולנט של שבת, אנחנו מתיישבים, בהצעתה של אשה נעימה בחלוק לבן, בבלקון הנודע. למזלנו, אנשים מגיעים למקום במטרה ברורה לקנות עוגות, כך שהשולחן הבודד בפינת המרפסת חיכה רק לנו. בהשראת המרחבים והמרצפות הקטנות, שמזכירות לי את המרפסת בבית, אשתי מזמינה הפוך חלש במאג ירוק ואני הולך על אספרסו כפול וגבינייה (10 ש"ח). הבריזה, השלווה, המרחק האווירי מהבית, הקפה וגם הגבינייה, גררו אותי לאהבה ממבט ראשון. אשתי, שמתמסרת קצת פחות בקלות, הסכימה איתי רק אחרי שזיהתה סמוך לקופה את הספל שבו נהגה לשתות קפה אצל סבתא, תהא מנוחתה עדן. מומלץ לבוא ברגל או בקטנוע בגלל המחסור בחניה, ובעיקר בגלל התמריצים שמוצעים לפקחים. תתפלאו, אבל אפשר להגיע גם בלי מחשב נישא, לפני - אם אפשר - שהמקום יהפוך למונומנט היסטורי.
הקונדיטוריה של גל המלצה מעיתון מסלול
דוד מרואני | 03/04/2016
ב - 1977, בימים ששדרות הנשיא היו כביש חד סטרי שחיבר בין הבית של אבא חושי למערה של גיבור ליל הסדר, היה א.ב יהושוע, סופר והטרו סקסואל מוצהר, מבלה שעות ארוכות בבלקון של קונדטוריית קסטלר. בין לגימה של אספרסו חם לנגיסה בגביניות הבית הוא בדה, יש אומרים ממוחו הקודח, סיפור אהבה קלאסי, שלימים הפך לסרט בכיכובו של הטנור מקזבלן. 27 שנים מאוחר יותר החלטנו, אשתי ואנוכי, לבדוק מה באמת עומד מאחורי אותן גביניות.
יום שישי, רגעים אחדים לפני שסוגרים את הקוסמוס ואת הקלאבמרקט ל - 24 שעות מלאות, חצינו את המרפסת המיתולוגית, בדרכנו לקונדטוריה שלימים התגלגלה לידיים של גל ואכנר. מבעד לדלת הזזה מזכוכית דקה ניצב לו שולחן ארוך, מכוסה מפה לבנה, שעליו מפוזרים בדקדקנות עוגיות ומאפים, שללא ספק נבראו על תבנית. על הדלפק מימיננו מכונת אספרסו בצבע כסף מטאלי, שממרחק נראית כמו פריט לאספנים אך מבט מעמיק יותר חושף חיבור יו.אס.בי לפנטיום 6, היות שהשולחן היחיד לתחומי המיזוג תפוס על ידי ישבניהן של שתי נשים מבוגרות שסיימו יומיים קודם את בצ'ולנט של שבת, אנחנו מתיישבים, בהצעתה של אשה נעימה בחלוק לבן, בבלקון הנודע. למזלנו, אנשים מגיעים למקום במטרה ברורה לקנות עוגות, כך שהשולחן הבודד בפינת המרפסת חיכה רק לנו. בהשראת המרחבים והמרצפות הקטנות, שמזכירות לי את המרפסת בבית, אשתי מזמינה הפוך חלש במאג ירוק ואני הולך על אספרסו כפול וגבינייה (10 ש"ח). הבריזה, השלווה, המרחק האווירי מהבית, הקפה וגם הגבינייה, גררו אותי לאהבה ממבט ראשון. אשתי, שמתמסרת קצת פחות בקלות, הסכימה איתי רק אחרי שזיהתה סמוך לקופה את הספל שבו נהגה לשתות קפה אצל סבתא, תהא מנוחתה עדן. מומלץ לבוא ברגל או בקטנוע בגלל המחסור בחניה, ובעיקר בגלל התמריצים שמוצעים לפקחים. תתפלאו, אבל אפשר להגיע גם בלי מחשב נישא, לפני - אם אפשר - שהמקום יהפוך למונומנט היסטורי.